על תחזית עונתית 

מאת: אבי יעקבי
חזאי מטאורולוגי־קלימטולוגי
 

מקור

 חשיבותן של תחזיות עונתיות

לשונות בתזמונן, עוצמתן ומשכן של העונות הקרות והחמות, עונות הגשם והיובש, השפעה רבה על האנושות. שונות זו, שבתנאי מזג האוויר משנה לשנה, היא נורמאלית למדי ומאפיינת אזורי אקלים רבים בעולם. להשפעתה על הסביבה, בה אנו תלויים כל כך לקיומנו, חשיבות גדולה. למשל, מצב בריאותנו עלול  להידרדר, אם יש מחסור במים ומזון כתוצאה של בצורת מתמשכת. ריבוי של עונות גשומות עשוי לעודד את התפתחותם הכלכלית והחברתית של אזורים שונים או לגרום את חורבנם עקב שיטפונות.  גלי חום כבדים או קרות חמורות עלולים להשמיד יבולים רבים ולגרום תמותה בקרב בעלי החיים והאנשים.

בדור האחרון הוקמו בכמה מדינות מרכזים לחיזוי האקלים. במרכזים אלו מנסים הקלימטולוגים לחזות את השונות בטמפרטורה ובכמויות המשקעים בחודשים הקרובים בהשוואה לערכים הממוצעים של חודשים אלו. הם מנסים להבין את הסיבות לתנודות בתנאי האקלים בכדי לספק תחזיות מדויקות ככל האפשר לגבי מועדן הצפוי.
 

מקור

מקור

הפקת תחזיות עונתיות 

בכדי להפיק תחזית מזג אוויר לימים הבאים, עלינו לבסס את החישובים המטאורולוגיים על נתונים מפורטים של לחץ אוויר, רוחות, טמפרטורות ועוד, שנמדדו היום. אולם, בכדי להפיק תחזית אקלימית־עונתית, עלינו לחשב לאורך תקופות זמן של שבועות וחודשים נתונים נוספים, הגורמים לשינויים איטיים ומצטברים במערכי הזרימה הכללית של החיזור (צירקולציה) האטמוספרי.

למערכי הטמפרטורות על פני האוקינוסים, המכסים את רוב כדוה"א, יש חשיבות רבה בתחזיות לטווח הארוך. לאוקינוסים השפעה מרחיקת לכת על החיזור הכללי של האטמוספירה, והיכולת לחשב אותה מאפשרת לחזות מגמות ותנודות (אנומליות) בחיזור הכללי באטמוספירה בכל אזור ואזור במהלך טווח התחזית. נוסיף לכך גם ניתוח של טלקונקציות (teleconnections) בין מערכי לחץ שונים וכן ניתוח אקלימי־סטטיסטי, בהתאם לאזור התחזית ולמועד התחזית, לקבלת תחזית אקלימית־עונתית.  

טמפרטורות האוקיינוסים משתנות באיטיות רבה בניגוד למה שקורה על פני היבשות. אך שונותן המצטברת היא גדולה במיוחד משנה לשנה ומאזור לאזור, כשחלות תנודות משמעותיות הקשורות בתופעות ה'אל־ניניו' וה'לה־ניניה'.

תנודות נוספות בתנאים האטמוספריים באזורים שונים הן תוצאה של נטייה מצטברת במסלולי התנועה של מערכות מזג האוויר. התנודה ה'צפון־אטלנטית' במערך הממוצע של לחץ האוויר שבין איסלנד לאיים האזוריים או ג'יברלטר, מביאה שינויים תקופתיים במערכי הטמפרטורות והמשקעים באירופה, הים התיכון וצפון אמריקה.

מרכזים לחיזוי האקלים מצוידים במחשבי־על מתקדמים (מודלים אטמוספריים־אוקיאניים משולבים – GCM), השונים בצפיפות הסריג (רזולוציה) מהמודלים המטאורולוגיים לחיזוי היומי והשעתי. יש בהם גם בנק נתונים קלימטולוגיים־דינמיים־סינופטיים־סטטיסטיים, והם מסוגלים לחשב בדיוק רב את התנודות של טמפרטורות האוקינוסים במהלך החודשים הקרובים. תנודות אלו מוזנות למודלים אטמוספריים נוספים ובעלי סריג צפוף יותר (רזולוציה גבוהה יותר) ואלה מסוגלים לחשב את המערך החודשי והעונתי הצפוי של הטמפרטורות והמשקעים על פני היבשות.

כיוון שאטמוספרה היא מערכת של "תוהו ובוהו" (כאוס), שינויים קטנטנים בנתונים העכשוויים עלולים ליצור הבדלים גדולים ומשמעותיים בתחזיות. אולם, ב- 10 – 15 השנים האחרונות התפתחות הקידמה מאפשרת לקלימטולוגים להריץ מודלים אלה (ממצבם ההתחלתי), באופן שבו אחרי מספר הרצות ניתן לדעת את ההסתברות להצלחת התחזית, בהתייחס לשוני בנתונים שהתקבלו לאחר כל הרצה. כלומר, ניתן לחזות את כושרו של כל מודל להפקת תחזית מוצלחת לטווח הארוך (עד כחצי שנה או יותר). לפיכך, מפיקים תחזיות רבות בכל חודש כשכל מודל מייצר כעשר תחזיות נפרדות. כל תחזית היא למעשה תרחיש אפשרי של נתונים מטאורולוגיים מצטברים בטווח הארוך. כל התחזיות עוברות ניתוח ומיצוע סטטיסטי־הסתברותי, בכדי לקבל את האומדן האקלימי הטוב ביותר לגבי העונה הקרבה. רצוי להתייחס לפלט המספרי של מודלים אלה באופן איכותי ומגמתי וברזולוציה רגיונאלית (אזורית). ההתייחסות המועדפת היא, בדרך כלל, במושגים של 'מתחת לממוצע', 'סביב הממוצע' ו'מעל הממוצע' בהשוואה לממוצעי האקלים של התקופה המקבילה.   

בשנים האחרונות, תחזיות מוצלחות לחודש ולעונה (3 – 6 חודשים) מתקבלות לרוב באזורים בהם תנאי האקלים מושפעים באופן ישיר על ידי תנודות בטמפרטורות של האוקינוסים הסמוכים, כגון באמריקה הצפונית, אמריקה הדרומית, אוסטרליה, דרום אסיה ומערב אירופה. אולם, לתחזיות משקעים, הניתנות לאזורים מרוחקים מהאוקינוסים ובעיקר לאלה שעל גבול המדבריות, ההצלחה פחותה. אין באפשרות המודלים לחשב בהצלחה את השונות בכמויות המשקעים באזורים בהם הכמויות הממוצעות הן מתחת ל- 30 מ"מ בחודש. אך יש לציין, שהתחזיות משתפרות כל הזמן עם התפתחות הטכנולוגיה והמחקר.
 

מקור

תחזיות עונתיות לישראל

תחזיות הניתנות למדינת ישראל הקטנה, השוכנת במזרח הים התיכון על גבול המדבריות, הן מאתגרות במיוחד לעונת הגשמים. לנטייה עונתית ממוצעת קטנה ביותר, של כמה מעלות אורך ורוחב, במסלולן של מערכות מביאות גשם, הכרעה גורלית בקביעת כמויות המשקעים ותדירותם. בנוסף לכך, קורה לעיתים שבעונות גשם הקרובות לממוצע מוכרזת בצורת חקלאית או הידרולוגית, כי אירועי הגשם הוגבלו לפרקי זמן קצרים ויעילותם הייתה נמוכה לחקלאות או למילוי מקווי מים.
כמו כן, המשקעים בארץ הם קונבקטיביים, כמעט באופן מוחלט, ובעלי שונות גדולה מנקודה לנקודה. לדוגמה, יש שנים בהן הגליל המערבי גשום מעל הממוצע (110% - 130%), אך הגליל המזרחי והגולן מתחת לממוצע (70% - 90%). כמעט ואין אפשרות לחזות את כמויות המשקעים באזורים צחיחים או צחיחים למחצה, המקבלים פחות מ- 200 מ"מ  בממוצע לשנה של משקעים קונבקטיביים.
 

התחזיות שלי

מידי סתיו, מתפרסמות בארץ תחזיות משקעים לחורף (דצמבר, ינואר, פברואר) שהופקו בשיטות שונות על ידי השירות המטאורולוגי, חברת מטאוטק ועוד.
תחזיות המשקעים שלי מתייחסות לכל עונת הגשמים (אוקטובר – מאי), ומתבססות על ניתוח ופרשנות אישיים של נתונים ומפות שהופקו על ידי לפחות חמישה מודלים קלימטולוגיים מאירופה וארה"ב. תחזיותיי כוללות גם מידע נוסף כגון: צפי לאירועי שלג, פרקי קרה ועוד.     

החל מהשנה, ניתוח נתוני המשקעים החזויים מתבצע ברזולוציה אזורית ככל האפשר, ומבוטא באחוזים מהממוצעים הרב־שנתיים ולפי קטגוריות כדלהלן:

גשום מאוד        130% - 150%  ויותר

מעל לממוצע     110% - 130%

סביב הממוצע   90% - 110%

מתחת לממוצע 70% - 90%

שחון מאוד         50% - 70%  ופחות     

ניתוח נתוני הטמפרטורות החזויות מתבצע ברזולוציה ארצית ומבוטא בסטייה
של מעלות צלזיוס מהממוצעים הרב־שנתיים ולפי קטגוריות כדלהלן:

מעל הממוצע     1.5 <

סביב הממוצע   1.5 +/-

מתחת לממוצע  1.5 >

אימות התחזיות מתבצע על פי מדגם תחנות מייצג והסיכומים האקלימיים של השירות המטאורולוגי.

אוקטובר 2006

 כל הזכויות שמורות